ירושלמי- למה קוראים פרשת שקלים לפני פורים

המשנה אומרת "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר". 

מה טעם תיקנו חז"ל לקרוא פרשת שקלים בראש חודש אדר?

בירושלמי על המשנה הזאת מסבירים: 
"ר' לוי בשם ר"ש בן לקיש: צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר: מוטב שיקדום כספן של בני לכספו של אותו רשע, לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים."

בירושלמי מסבירים שקריאת פרשת שקלים מתייחסת לקריאת המגילה, ועל ידה אנו מבטאים שכספן של ישראל קודם לכספו של אותו רשע. 

התועלת הזאת של פרשת שקלים היא

תועלת רוחנית, שחלה על ידי הקריאה. 

בבבלי על המשנה הזאת לא מביאים את דברי האגדה הללו. במקום זאת, מביאים את המשנה הראשונה במסכת שקלים - "באחד באדר משמיעים על השקלים", ואומרים שקריאת פרשת שקלים היא חלק מתקנת חז"ל להשמיע על השקלים בתחילת אדר, כדי שיהיה בראש חודש ניסן כבר מספיק כסף בקופת המקדש לקניית הקרבנות מהתרומה החדשה. התועלת הזאת מן הקריאה היא תועלת מעשית, לגרום לאנשים לתת את מחצית השקל.

הרב קוק זצ"ל אומר (אוה"ק ג רפח) שבאופן כללי בתורת חו"ל "אין מתגלה כי אם הערך של המעשה", ובתורת א"י מתגלה הערך של הדיבור והמחשבה, וסוגיא זו היא דוגמא לכך. 

יש כאן גם הבדל נוסף, ביחס לאגדה. בירושלמי אומרים שטעם ההלכה הזאת הוא דברי אגדה. זאת אומרת שהעולם הרוחני הוא הטעם (המחייב) להלכה זו. 

האגדה הזאת מובאת גם בבבלי, אבל לא בדיון על טעם ההלכה הזאת, על המשנה עצמה, אלא בכלל רצף האגדות על המגילה מביאים כך (יג ע"ב): ""ועשרת אלפים ככר כסף" וגו'. אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים."

הטעם העיקרי ל"משמיעין על השקלים" הוא טעם מעשי, כדי לעורר לתת מחצית השקל. כשעוסקים בדברי אגדה, מציינים שיש להלכה זו גם נופך נוסף, רוחני. אבל זה לא הטעם המחייב, אלא תוספת נופך. בבבלי אין בכוחם של דברי אגדה להוות טעם להלכה. לעומת זאת בירושלמי העולם הרוחני הוא ממשי יותר. כשחיים בארץ ישראל העולם הרוחני, המשוקע עמוק בדברי אגדה, מופיע בעוצמתו, ומשפיע על קביעת ההלכות. 

משני התלמודים יחד למדנו על משמעות פרשת שקלים מבחינה רוחנית ומבחינה מעשית, בהלכה ובאגדה.